תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות נכנס לתוקף ב-14 באוגוסט 2025 ומהווה שינוי משמעותי בנוף הדיגיטלי בישראל. מדובר בתיקון מקיף שמחמיר את הדרישות מאתרים האוספים מידע אישי ומעניק לרשות להגנת הפרטיות סמכויות נרחבות להטיל עיצומים כספיים ואף אחריות פלילית במקרים מסוימים. מטרתו ליישר קו עם סטנדרטים בינלאומיים מתקדמים, ובמיוחד עם תקנות ה-GDPR האירופאיות. הבנת דרישות התיקון היא לא רק חובה משפטית, אלא גם הזדמנות עבור בוני אתרים להוביל את לקוחותיהם להצלחה ולבנות אמון.
מי מושפע מהחוק החדש?
החוק רלוונטי לכל סוגי האתרים – החל מבנקים גדולים ועד אתרי קוסמטיקאיות. נקודת המפתח היא איסוף "מידע אישי". גם איסוף פרטים בסיסיים כמו שם וכתובת אימייל נחשב למידע אישי ומחייב את האתר לעמוד בחובות החוק. מידע אישי כולל גם כתובת מגורים, מספר טלפון, תעודת זהות, ונתוני מיקום (למשל, כאלה שנאספים על ידי גוגל אנליטיקס).
מהם הדברים שחובה לבצע באתר לפי תיקון 13?
1. מדיניות פרטיות מקיפה, מעודכנת ומותאמת אישית לאתר:
◦ חובה לכל אתר שאוסף מידע אישי.
◦ היא צריכה להיות כתובה בשפה ברורה ונגישה, שתסביר לגולשים מה נעשה עם המידע שלהם.
◦ תכולה נדרשת:
▪ סוגי המידע הנאסף: פרטו איזה מידע נאסף ישירות מהגולש (כמו בטפסי יצירת קשר, הרשמה לניוזלטרים) ואיזה מידע נאסף באופן אוטומטי (כמו באמצעות גוגל אנליטיקס).
▪ מטרות איסוף המידע: ציינו במפורש למה המידע נאסף (לדוגמה: שליחת ניוזלטר, ביצוע הזמנות, מתן שירות, שיפור האתר, סטטיסטיקה).
▪ למי מועבר המידע: פרטו את כל גורמי צד שלישי להם מועבר המידע (ספקי סליקה, מערכות דיוור, ספקי שירות, תוספים, מערכות AI). יש לוודא שיש הסכם ברור המפרט כיצד גופים אלו שומרים על המידע. לדוגמה, אם אתר חנות מחליף ספק שליחויות, יש לעדכן זאת במדיניות הפרטיות.
▪ שם בעל השליטה במאגר המידע ודרכי התקשרות.
▪ פירוט זכויות הגולשים: אודות זכותם לעיין, לתקן, למחוק ולהתנגד לעיבוד המידע שלהם.
▪ אמצעי אבטחת מידע: הצהרה כללית על האמצעים שננקטו לשמירה על המידע מוצפן ומוגן.
◦ חייבת להיות מעודכנת באופן תדיר בכל שינוי רלוונטי בעסק.
2. קבלת הסכמה אקטיבית וברורה לאיסוף מידע אישי:
◦ בכל טופס באתר שבו נאסף מידע אישי (כולל טפסי יצירת קשר וניוזלטרים), יש להוסיף תיבת סימון (צ'קבוקס) שלא מסומנת מראש.
◦ ליד הצ'קבוקס, או במעמד מסירת הפרטים, יש להסביר לגולש במפורש על מה הוא מסכים שיעשה במידע שלו, וכי הוא יכול לסרב.
◦ דוגמאות לניסוח צ'קבוקס:
▪ "כן, אני מעוניינ/ת להירשם לניוזלטר השבועי ולקבל מהאתר עדכונים מעת לעת (אופציונלי)".
▪ "אני מאשר/ת מסירת הפרטים החופשית והשימוש בהם כדי ליצור איתי קשר לרבות באמצעות דיוור ישיר וכן לצרכים סטטיסטיים. אני מודע/ת שאוכל/תוכל לבטל את הרישום שלי בכל עת ושעל מסירת הפרטים שלי והשימוש בהם תחול מדיניות הפרטיות של האתר".
◦ אם גולש לא מסכים לאיסוף המידע, יש ליידע אותו על המשמעות (לרוב, לא יוכל לקבל את השירות או להוריד תוכן).
3. הקפדה על עיקרון "צמידות המטרה":
◦ יש לקבל הסכמה נפרדת לכל מטרה שלשמה נאסף המידע.
◦ דוגמה: אתר שקיבל הסכמה לרישום לתוכנית הרזיה, אינו יכול להשתמש באותה הסכמה לשליחת תוכן פרסומי על שייק בריאות, אלא אם קיבל הסכמה מפורשת ונפרדת לכך.
4. יידוע וקבלת הסכמה לשימוש במערכות בינה מלאכותית (AI):
◦ אם האתר משתמש במערכות בינה מלאכותית, יש חובה ליידע את הגולשים ולקבל את הסכמתם לכך.
◦ יש לציין במפורש על אילו מערכות מדובר, ככל שניתן מבחינה עסקית.
5. היערכות למענה לבקשות גולשים למידע שלהם:
◦ יש לאפשר לגולשים לגשת לבעל האתר כדי:
▪ לעיין במידע שנאסף עליהם.
▪ לתקן מידע.
▪ למחוק מידע.
▪ להתנגד לעיבוד המידע (לדוגמה, לבקש שמידע אישי לא יעבור לצ'אטבוט AI).
◦ בעל האתר צריך להיות מוכן עם מנגנונים ותהליכים פנימיים לטיפול מהיר ויעיל בבקשות אלו, כולל שליפת מידע ותיעוד ומעקב אחר הטיפול בבקשות בתוך מסגרת הזמן שהחוק קובע.
6. אבטחת מידע אישי שנאסף:
◦ קיימת חובה על בעלי מאגרי מידע לנקוט באמצעי אבטחה מתאימים כדי לשמור על המידע מוצפן ומוגן מפני גניבה או גישה בלתי מורשית.
◦ גם אם האתר שלכם אינו דורש רישום מאגר מידע (לרוב, פחות מ-10,000 רשומות ופחות משלושה מורשי גישה), עדיין חלות עליו חובות אבטחת מידע.
7. תקנון אתר:
◦ חובה באתרי חנויות.
◦ מומלץ מאוד שיהיה בכל אתר כחוזה משפטי בין בעל האתר לגולשים.
◦ כולל סעיפים כמו: כללי שימוש, מגבלות אחריות, תנאי רכישה (באתרי מכר), מדיניות ביטולים והחזרים (יש לכלול קישור בולט למדיניות זו בפוטר או במקום בולט אחר באתר, כדי למנוע תביעות ייצוגיות), זכויות קניין רוחני ויוצרים, וסמכות שיפוט.
8. הצגת הצרת נגישות תקינה:
◦ יש חובה לפרסם הצרת נגישות תקינה, לפי התקן ומותאמת לאתר.
◦ תוסף נגישות הוא רק תוספת ואינו מחליף נגישות בפועל.
דברים שלא חובה, אבל מומלץ מאוד לבצע באתר:
• הצגת באנר עוגיות (Cookie Banner):
◦ החוק הישראלי אינו מחייב הצגת באנר עוגיות.
◦ עם זאת, מומלץ מאוד ליישר קו עם הסטנדרט בשוק ולהציג באנר המיידע את הגולשים על שימוש בעוגיות ומפנה למדיניות הפרטיות. באנר פשוט, ללא מערכת ניהול הסכמות מורכבת, מספיק. זה משמש כצעד נוסף לשקיפות מול הגולש.
• יישום עיקרון "Privacy by Design" (פרטיות לפי תכנון):
◦ מומלץ לשלב עקרונות של פרטיות כבר בשלב תכנון ובניית האתר. זה עוזר לבנות אתרים מוגנים מתביעות ותואמים לחוק.
• הגבלת איסוף מידע למינימום ההכרחי (Data Minimization):
◦ יש למזער את כמות המידע הנאסף באתר למינימום הנחוץ לצורך השירות או המטרה.
• בדיקה וניטור תקופתי של עמידת האתר בדרישות החוק:
◦ מומלץ לבצע בדיקה תקופתית של האתר ולנטר שינויים בחוק או פרקטיקות חדשות שיש להטמיע.
• הפרדת המסמכים המשפטיים לעמודים נפרדים:
◦ אף על פי שאפשרי לאחד את התקנון, מדיניות הפרטיות והצרת הנגישות לעמוד אחד, מומלץ להציג כל מסמך בעמוד נפרד לנוחות הגולשים והבהירות.
◦ בטופסי הסכמה, ניתן להפנות במעמד סימון ה-V לתנאי השימוש ומשם למדיניות הפרטיות, ללא צורך ב-V נפרד לכל מסמך.
• הבהרת אחריות בונה האתר מול הלקוח:
◦ בעל האתר הוא האחראי הבלעדי לעניינים המשפטיים הקשורים לתוכן האתר ולעמידה בחוקי הפרטיות.
◦ כבוני אתרים, מומלץ לכלול סעיף בחוזה העבודה המבהיר שאינכם אחראים על העניינים המשפטיים, אלא אם הוסכם אחרת במפורש.
הסנקציות על הפרה: למה זה כל כך חשוב?
התיקון החדש מעניק לרשות להגנת הפרטיות סמכויות נרחבות להטיל עיצומים כספיים על הפרות, וגם אחריות פלילית במקרים מסוימים. המשמעות הגדולה ביותר היא הרחבת האפשרות לתביעות אזרחיות לפיצוי כספי ופיצוי ללא הוכחת נזק.
• פיצוי ללא הוכחת נזק: המשמעות היא שאפשר להגיש תביעה נגד בעל אתר רק מעצם העובדה שהוא לא עומד בהוראות החוק, ללא צורך להוכיח שנגרם נזק כלשהו.
• סכומים גבוהים: הסכום המקובל בתביעות כאלה מתחיל מ-50,000 ₪, ויכול להגיע לכפל ואף יותר. סכום זה עולה לרוב על עלות בניית האתר.
• תביעות ייצוגיות: קיים סיכון ממשי לתביעות ייצוגיות על מיליוני שקלים, במיוחד על היעדר צ'קבוקס הסכמה בטפסים או על מדיניות פרטיות לקויה.
• התיישנות: תקופת ההתיישנות הוארכה משנתיים לשבע שנים, מה שמאפשר לתבוע גם על הפרות שהתרחשו זמן רב קודם לכן.
דוגמאות לאכיפה אפשרית:
• מדיניות פרטיות לקויה: 50 ₪ לאדם במאגר, או מינימום 30,000 ₪.
• מענה לקוי לבקשות גולשים: 10,000 ₪ לכל הפרה.
• שימוש במידע שלא למטרתו: 50,000 ₪ (לדוגמה, שימוש במידע שנאסף לתוכנית הרזיה לשיווק שייק בריאות ללא הסכמה נפרדת).
לסיכום:
תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות הוא גורם משנה משחק עבור בעלי אתרים ובוני אתרים בישראל. הוא מחייב שקיפות מירבית, קבלת הסכמה מפורשת וטיפול הולם במידע אישי. עבור בעלי אתרים, עמידה בדרישות החוק היא קריטית למניעת תביעות וקנסות משמעותיים. עבור בוני אתרים, זוהי הזדמנות לבדל את עצמם בשוק, להעניק שירות מקיף יותר ללקוחותיהם ולבנות אמון. חשוב להבין את הדרישות, ליישם אותן באתר, ולהיות עם יד על הדופק לגבי שינויים עתידיים והתפתחויות בתחום. מומלץ תמיד להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני אינטרנט ופרטיות כדי לוודא התאמה מלאה לדרישות החוק.
שאלות ותשובות על תיקון 13
מהו תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות ולמי הוא רלוונטי?
תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות הוא תיקון מקיף הכולל חובות רבות על גורמים באינטרנט שאוספים מידע אישי ובעלי שליטה במאגרי מידע. הוא בא ליישר קו עם סטנדרטים בינלאומיים, במיוחד תקנות ה-GDPR האירופאיות. החל מה-14 באוגוסט, לרשות הגנת הפרטיות ניתנת סמכות רחבה להטיל עיצומים כספיים על הפרות החוק, ואף אחריות פלילית במקרים מסוימים. התיקון מרחיב את הגדרת "מידע אישי" והופך אותו לרלוונטי לכל סוגי האתרים – מבנקים גדולים ועד אתרים קטנים של קוסמטיקאיות. הוא כולל חובות שקיפות באיסוף מידע, הגנה על זכויות נושאי מידע והרחבת עילות לפיצוי ללא הוכחת נזק.
מה נחשב ל"מידע אישי" על פי החוק ומתי יש להיזהר?
מידע אישי כולל כל פרט המזהה אדם, כגון שם, כתובת, אימייל, מספר טלפון, תעודת זהות, ונתוני מיקום. גם איסוף של שם ואימייל בלבד, למשל בטפסי יצירת קשר או הרשמה לניוזלטר, נחשב למידע אישי ומחייב עמידה בחובות החוק. כלים כמו גוגל אנליטיקס, שאוספים נתוני מיקום של משתמשים, גם הם נכללים בהגדרה זו. בנוסף, קיים "מידע בעל רגישות מיוחדת" (כמו מידע רפואי או דעות פוליטיות), אשר איסופו מטיל חובות נוספות וחמורות יותר על בעלי האתרים.
מהן החובות המוטלות על בעלי אתרים המחזיקים במאגר מידע אישי?
על בעלי אתרים המחזיקים במאגר מידע אישי חלות חובות פנימיות וחיצוניות:
חובות פנימיות (אבטחת מידע): יש לדאוג לאבטחת המידע, שיהיה מוצפן ושלא ייגנב. ברוב המקרים של אתרים קטנים (פחות משלושה מורשי גישה ופחות מ-10,000 נושאי מידע), אין צורך לרשום את מאגר המידע מול הרשות להגנת הפרטיות, אך עדיין חלות חובות של אבטחת מידע.
חובות חיצוניות (שמירה על פרטיות גולשים):חובת השקיפות: חובה להציג לגולשים את השימוש שייעשה במידע שנאסף, באמצעות מדיניות פרטיות מפורטת, מעודכנת ומותאמת לאתר. יש לפרט את סוגי המידע הנאסף, מטרות האיסוף, למי יימסר המידע, פרטי בעל השליטה במאגר, פירוט זכויות הגולשים ואמצעי אבטחת מידע.
צמידות מטרה: יש להשתמש במידע רק למטרה שלשמה נאסף, ולקבל הסכמה נפרדת לכל מטרה נוספת.
הסכמה אקטיבית: יש לקבל הסכמה אקטיבית מהגולש לאיסוף ולשימוש במידע, למשל באמצעות תיבת סימון (צ'ק בוקס) שאינה מסומנת מראש, המפרטת למה הגולש מסכים.
אחריות לאיבוד מידע: קיימת אחריות גם על מידע המועבר לגורמי צד שלישי (כמו תוספים בוורדפרס או ספקי סליקה), וחובה לוודא שיש הסכם ברור המסביר כיצד גופים אלה ישמרו על המידע.
זכויות נושאי מידע: יש לאפשר לגולשים לעיין במידע שלהם, לבקש לתקן אותו, למחוק אותו או להתנגד לעיבודו, ולבעל האתר נדרש לפתח מנגנונים למענה מהיר לבקשות אלו.
מהם המסמכים המשפטיים החיוניים שכל אתר חייב לכלול?
שנם שלושה מסמכים משפטיים עיקריים שמומלץ לכלול בכל אתר:
תקנון: זהו חוזה משפטי בין בעל האתר לגולשים, המסייע להכריע במצבי מחלוקת. הוא כולל כללי שימוש באתר, מגבלות אחריות, תנאי רכישה, מדיניות ביטולים והחזרים (רלוונטי במיוחד לאתרי חנויות), זכויות קניין רוחני וסמכות שיפוט. חוסר בקישור בולט למדיניות ביטולים והחזרים באתרי רכישה עלול לגרור תביעות ייצוגיות.
הצהרת נגישות: מסמך זה מפרט את אמצעי הנגישות שהוטמעו באתר ומבטיח שהאתר נגיש בפועל לאנשים עם מוגבלויות. חשוב לזכור שתוסף נגישות הוא רק תוספת ולא מחליף נגישות בפועל, והצהרה מושלמת אינה פוטרת את הצורך בהנגשה אקטיבית.
מדיניות פרטיות: מסמך זה נדרש במיוחד בעקבות תיקון 13. הוא מפרט את סוגי המידע הנאסף, מטרות האיסוף, למי הוא נמסר, פרטי בעל השליטה וזכויות הגולשים. מדיניות זו צריכה להיות מעודכנת תדיר בהתאם לשינויים בעסק (לדוגמה, החלפת ספק שירותים).
האם חובה להציג "באנר עוגיות" באתר?
על פי תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, נכון להיום, אין חובה חוקית מפורשת להציג "באנר עוגיות" (Cookie Banner) באתר. כלומר, אתר שלא יציג באנר כזה לא יחטוף תביעות על בסיס זה בלבד. עם זאת, מומלץ להתיישר עם הסטנדרט המקובל בשוק ולהציג באנר בסיסי, פשוט וברור, המיידע את הגולשים על שימוש בעוגיות ומפנה למדיניות הפרטיות המלאה. זה עונה על חובת היידוע ומוסיף שכבת שקיפות ואמון מול הגולשים.
האם בעל האתר או בונה האתר אחראי לעמידה בדרישות החוק?
באופן כללי, בעל האתר הוא האחראי העיקרי לעניינים המשפטיים באתר שלו, כולל עמידה בדרישות תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות. בוני אתרים אינם אחראים לתוכן המשפטי או ליישום הדרישות החוקיות, אלא אם כן נקבע אחרת במפורש בחוזה העבודה עם הלקוח. מומלץ לבוני אתרים להוסיף סעיף בהצעת המחיר או בחוזה העבודה המבהיר כי הם מספקים את הפלטפורמה הטכנית להזנת מדיניות פרטיות וכדומה, אך האחריות המשפטית הסופית חלה על בעל האתר. עם זאת, בוני אתרים יכולים למצב את עצמם כמומחים המציעים הכוונה ופתרונות ללקוחותיהם בנושא, ובכך ליצור יתרון תחרותי.
חשוב לציין: איני עורך דין וכל הדברים הכתובים הינם רק לפי הבנתי, ואני רק מנגיש אותם לציבור ואין להסתמך רק על פיהם.



